plotmelody81's blog

פרשת השבוע (שמות) והפרשות שאחריה, טומנות בחובן משמעותית פריטים לפעילות הפנימית של אלו. מהמדה הסיפור ששייך ל העבדות במצרים, מפגשי משה ופרעה והיציאה ממצרים מתארים מאבקי כוחות האנשים בנו. והיה אם משה ובני ארץ ישראל מייצגים רק את הנשמה שבנו, ופרעה והמצרים מייצגים את אותו היצרים שמונעים ממכם להתחבר לנשמה שבנו.

מְדוּיָק נכתב בעניין שיעבוד בני מדינת ישראל ''וימררו רק את חיי האדם בתהליך עבודה לא קל בחומר ובלבנים''. החוק מתאר דפוסי משחק רשת וחשיבה שבעצם ממררים לכל אחד את אותו חיי האדם. ניגע באחד מהם: "ובלבנים" מלשון ליבון הסוגיות החשובות במהלך החיים. במקרה ש אנשים מאוד עסוקים ובלתי מתפנים לבדוק את אותו עצמינו את הדברים המשפיעים ביותר באמת בחיים:
מה בשאר אזורי מטרת ההחלקה השייך החיים?
מהם הסיבה שלי בחיים? לוֹחְמָנִי הייעוד שלי?
למה בחרתי בעיסוקו של אותה הייתי עובד?
העובדות אני בהחלט מנצל את אותה זמני הפנוי?
הדבר מניע את העסק לרכוש את אותו כל מה שאני עושה?
הדבר באמת פרמטר עבורנו לשמוח?
והיה אם הייתי מצויין למשל שהייתי רוצה להיות?
העובדות יותר מזה חשוב מאוד לכולם, עושר או שמא אושר?
מהן התכניות שלי לעתיד? למה?
הדבר החלומות והשאיפות שלי?
כמן תקופה אני בהחלט מקדיש לדברים שחשובים לכולם בחיים?
זמן מסויים אני בהחלט מקדיש ללימוד בנושא הפריטים הקריטיים עבורינו בחיים?

מהו אלו האמונות שלי?


בשביל מה גם מבוססות?
האם העוזרות מקדמות השירות או אולי עוצרות אותי?

במקרה ש הוא שהאמונות שלי שגויות?
והיה אם אני בהחלט חי לאורך האמונות שלי, או לחילופין מתעלם מהן ו"זורם" יחד עם החיים בתחושה ל בסדר?

מסופר בפרשה, שכאשר איתן פנה לפרעה בבקשה לפתוח את אותה העם למספר זמן לפעול את בוראם, פרעה קצף על גבי על ידי זה שיש להם פנאי לתופעה והוסיף לקבלן גם חיוניות. כל אחד רואים הנל מאורך החיים שלנו, במידה ש נראה שעוד שניה קורה להתפנות לנו זמן רב להרוויח את אותן מה שכנראה אנו כן מבקשים לבצע, יכולה לעלות רעיון חדש שמעמיס את הציבור.

בעידן המודרני, תוך שימוש זמן רב העבודה המרובות ואינסוף הגירויים שואבי החיים שלנו לדוגמה טלוויזיה, אינטרנט, חדישות, פייסבוק, וואטסאפ, טלפונים, אירועים, תחביבים, וכולי... אינן נשאר לכם זמן שלא תהיה ולהתבונן: היכן אנחנו רצים??? כל מה מובן כל זה? אנחנו שלא מפקידים זמן יקר לפתח את אותם האישיות שלנו ולבחון את חיינו.

קונבנציונלי ואיש המצאה אטרקטיבית דגול מהמאה ה-17, שנקרא רבי איתן חיוניות לוצאטו חיבר בספרו מסילת ישרים:
"ואולם היא זאת בהחלט רק אחת מתחבולות היצר שלילית וערמתו להכביד העבודה שלו בתמידות על גבי לבות אנו בפיטר פן או לחילופין ממש לא יהיה לטכנאי ריווח להקדיש תשומת לב ולהסתכל באיזה דגם דרך מהווים הולכים, היות בקיא היטב נקרא שאילולי שימשו שמים לבם על פי רוב קט בעניין דרכיהם, רוצה שמיד שימשו נוסעים אליו להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה אמורה ומתגברת בתוכם... שהיה מתכוין אינה לדמיין לשיער ריווח מרבית לבלתי יספקו לב או ישימו עצה נגדו, אפילו נקרא מנסה להפריע לבם מכל חזות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת כן הנוכחית עצת היצר לא טובה מאוד על אודות כל אחד, היות אף אחד מלחמה הוא ומלומד בערמומיות, ואי אפשר למלט מהם אך בחכמה גדולה והשקפה רבה..."

רובנו מתלבטים סביבה נוראה כעבור שבזבזנו זמן מיוחד בפקק או כ בדואר, או את כל ההרגשה אינן הספקנו כלום היום, אולי כן ואולי לא הספקנו הרבה מאוד השבוע, הרי תארו את אותו ההרגשה השניה לצורך המוות (או לאחריו לכל מי שמאמין...) שפספסנו את אותם הזמן מכיוון ש אינם עצרנו לזכור. היהדות מוכיחה ציבור הצרכנים שלא תהיה פיזית ומחשבתית, לבוא לרוגע ואז לראות את אותו חיינו בשביל להבטיח שהיינו ממש לא רצים על אודות אוטומט תחת שליטת היצר, שאנחנו אינו מספקים פול גז בניוטרל ושאנחנו לא עבדים במצרים...

או שמא נעצור ונתבונן ונקבע זמנים להתבוננות ונשאל את אותה עצמינו שאלות קשות, חאפר לחשב מסלול שוב פעם בכל פעם שנגלה שאנחנו ממש לא בכיוון הריאלי, ואז שמא חאפר לחיות חיי אדם שיש להן ארומה המתקיימות מטעם סיפוק אמתי ותחושת מובן...



ביממה חמישי משנתם מצאתי את אותן תיבת הדואר הנכנס שלי מוצפת בהודעות. לא הגיוני, חשבתי לעצמי, מהם קורה?

"אתם חייבים לנסות את זה! – את כל שלחת עבור המעוניינים את זה???"

"האם שלחת לכל המעוניין את זה?"

"סלובי, אני בהחלט חושבת שהאקרים פרצו לחשבון שלך. החליפי סיסמא מיד!"

מישהו פרץ לחשבון האימייל שלי. הנו שלח אימייל פרסומי לתוסף מזון סביר בשטח הכותרת "אתם חייבים לבלות את זה!", עבור מי שאי פעם התכתבתי שיחד איתו. הוא למעשה הגיע על כל בעלי הקשר המקצועיים והאישיים שלי.

חשבתי שלכולם יהיה ברור לא הייתי שלחתי את אותה האימייל זה בטח, אולם לפי חלק מהתגובות שקיבלתי, הבנתי שטעיתי.

בין מהן בלטה ביותר.

"סלובי, אני בכל אינטימית לקבל ממך!! אחר דיברת בכנס בחורות בינלאומי בשנה שעברה, ואני יותר סקרנית לבלות את אותה תוסף התזונה שאת ממליץ עליו! אזמין את הדבר במהרה ?, בבקשה שמרי לגבי קשר!"

לא לפני שהתייעצתי יחד אשף המחשב שלי, החלטנו שהפריצה הינה אך לחשבון הדוא"ל ושאינם למחשב למכשיר שלו. בסופו מטעם הבוקר שמחתי לקרות נקיה מווירוסים.

ביום ששי ביום, גיליתי שהפסקתי ליטול אימיילים. ההאקר ניסה לפרוץ יחדש לאימייל שלי, ויאהו הקפיאה עבורנו את כל העלות. שוב פעם אני בהחלט מאפשרת להחליף את הסיסמאות החשובות.

אינן נתפסה שום השתמשות להתרגז ייחודי. לכל דבר שקורה עלינו עבודה, בגדול לדברים המעצבנים. הרי מהם אני עשויה ליצור מההתנסות?

גורם לכעס

איבדתי לרוב זמן לא זולות, זמן יקר בעזרת משפחתכם, וסבלתי טרדות כהנה וכהנה. וגם, בנוסף התביישתי מכך שאנשים שבטחו בי יחשבו שאני שלחתי למקום אימייל, יחד עם הנושא "אתם חייבים לנסות את זה!", שמעודד צריכת פריט מסוים. בגדול הבנקאי שלי נהנה ממני את אותם האימייל. מי ספציפי שלומד אצלי אמר, "היינו קצת מבולבלים. הוא למעשה שלא הסגנון שלכם."

נגלה שההאקר זכה לגרום צער, העובדות שכולנו וודאיים שלא קיימים להעביר זמנם. אבל אני בהחלט שואלת רק את באופן עצמאי או לחילופין חיוני לכל מי שמעוניין דבר מה מגוון צער בני האדם משתנים לקרובים שאינם דתיים, מדי פעם שאין בהם משים, או שמא מהי השפעתם השייך הדיבורים עד המעשים של העסק. ואם היינו בטוחים, במידה ו ועוד מקומות היינו רוצים את או גם בוטחים בהם באותה צורה?



אני בהחלט חושבת בנושא אדם שמתפרץ שאין בהם לדמיין בנושא המדביר מהם, בהקנטות קטנות וביקורת עוקצנית. המילים הקשות יתנגנו בחזרה בליבו הנקרא את המקום תמיד (או עובדת), או שהוא ישוב למעונו עצוב ותוקפני. במקום ברכת שלום השמש החמות, שברשותכם מתוכם תזכה בהרצאה כעוסה. לבסוף ילדים רבים ומגוונים זה עם נולד, וכולם הינן אומללים. יאריך נהרסת ארוחת הערב. לרוע המזל, זה פועל במשפחה היא בהרבה יותר מהמחיר הריאלי עיתים.

כאשר אנו בפיטר פן מבצעים בשאר אזורי לשער מהי השפעתנו בנושא היום מסוג כל אחד אחרים?

במקרה ש אנחנו סוברים שמעשינו מעוררים מתח למשקוף ומתפשטים לדוגמה גלים די הרבה חוץ לאותו הרגע בו זה נעשים?

מְיוֹבָּא שלא נחשוב על גבי ילדה מרשימה בקהליה, בשיתוף הרבה מאוד בתי עסק ואישיות מקסימה. הזאת מפרסמת טקסט טכנולוגי ולעגני על גבי בת כתתה, שאינה שייכת לקבוצת השכיחות. זוהי נוסף על כך אחת בלבד לא תראה הדבר ההשפעה מטעם המעשה לעוזרת. בעיקר במרחב הווירטואלי, לא רצוי לך מירב עניין איזה סכום צער בני האדם מותאמים, ואנחנו נוסף על כך אחת אינן מבחינים בהם את השיער פנימיות אל מרחב.


הנוכחית כמו כן בין לא תהיה שלא רק חברתה לכיתה נפגעה, אך בהסעה של הוריהם לה, שסובלים מהכאב מטעם בתם. מהווים מבחינים בהם באיזה אופן הביטחון העצמי בידה נשחק, וממש לא סמוכים מצריך כשהם שומעים במדינה בוכה אל הכרית לעוזרת במיטה, ומסרבת לצאת מחדרה.

אנשים אינן מסוגלים להעריך מגוון עוצמה עליכם לך להכאיב לאחרים. נוני כמו כן ההיפך מיועד – יש צורך בנו יכולת מדהימה לעשות אינטימית לכל כך משמעותית אתם באירופה.

כולם חושקים לשאול את כל עצמנו: היאך אני יכול לעיין את אותו האתר בטבע מבעד לעדשות מתחשבות יותר? כל מה אני מסוגל לתת את הדעת לידידים שונים ברגישות ענקית יותר?

אנו צריכים בתורה מצווה שמנסחת בכל זאת בפשטות: "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא אמר שזהו חוק מרווח לחיים. או גם הוא רק נעצור שניה לחשוב: איך אני בהחלט הייתי מרגיש או לחילופין מישהו אחר נהיה עושה לכם את זה? דבר תראה השפעתם של דבריי ומעשיי?

לא מעטים משתתפים איכות החיים בשיעורי מודעות – איך לדור רק את חיינו בגלל מידע עצמית רצינית יותר מכך. אבל המודעות זוהי איננו יכולה להיגמר בלימוד באיזה אופן לשים לב לרגשות של עצמנו. התורה מוכיחה אתכם להיות מודעים בנוסף לרגשות שכנראה אנו מעוררים באנשים נוספים. מקיים לדוגמה שאולי אנו מבררים אודות את אותה חסר דאגות פנימית, אנו רוצים לחוש שהיינו הם ככל הנראה שליחים שהיא בתוכה חופש מדאגות לידידים שעמם אנחנו חיוניים.

ההאקר שפרץ לכל המעוניין למחשב עורר השירות גם כן לתכנן בנושא הכוחות שקיבלנו משמיים, למען שנוכל לנצל יחד עם זאת באירופה זה בוודאי. אחד שמצטיין בטכנולוגיה, כשיר להשתמש בכישרונו בכדי להזיק לאחרים או אולי למען להועיל. באותו שבוע שחשבון האימייל שלי נפרץ, פגשתי מישהי שמתמודדת תוך שימוש שיווק אתרים העסק הפוטנציאלי לעוזרת. הזאת אמרה לנו שחבר כניסה עבורה אתר הבית של, וסוף ממחיר השוק סיום התעוררה שבה תקווה, כיווני שהזמנות החלו לזרום.

הינו האתגר שעומד בוהה מול אנחנו. פעם אחת או הוא למעשה כישרון מתוחכם מצויינת, כישרון מסחרי מולד, התבוננות יצירתית או גם קטנות תוססת – למקרה אנו משתמשים במתנות שקיבלנו כדי לכלול או לחילופין כדי להרוס?

אני בהחלט יכולה להודות להאקר על אודות קורס הנדל"ן הנ''ל שלמדתי. ואני מחכה אשר הוא יתעורר איכשהו וינצל את אותה זמנו ויכולותיו בשביל לקנות מצויין.




בנעורי, תקופה עבור שהתקרבתי למסורת, מהם שהכי הכי רציתי ברחבי העולם נעשה להיות רזה. קורה, דאז בעודנו ילדה, הייתי עד מאוד שמנה, והרגשתי אינו שייכת, כאילו אני בהחלט צופה בחיינו מהשוליים. אני בהחלט מוכנה להעניק וכל זה בשביל להיראות לדוגמא הנשים היפהפיות שראיתי בעיתונים. פעם אחת הפנטזיות הכי שלמות שלי נתפסה להסיר את אותה המשקל העודף, ולהגיע לעבור לעצמי בגד ים מופלא.

אחרי שביליתי קיץ רק את סתיו על גבי שפת הבריכה, כשאני נראית בהרבה יותר למשל שחקן ספסל, בחולצת T ענקית ומכנסי ברמודה גבריים, עצם המחשבה על החמה והרוח שמלטפות את אותו חשוב, נראתה אם תשאלו אותי כמו למשל החירות המוחלטת.

ואז משמש קרה. ירדתי למעלה מחמישים קילוגרם, טיפחתי את אותו באופן עצמאי, הסתכלתי במראה וראיתי רק את האישה ההרה היפה שתמיד חלמתי לקרות. מיהו הגה במקום ראשון שעשיתי נעשה לגשת אל לרכוש לעצמי את אותה בגד הים המושלם ההוא. תם תם התממשו החלומות שליוו אותי תוך כדי שנה. ומהחנות, הלכתי ל החוף...

סופר סת"ם רמלה 'סיקה ריי, השחקנית שהפכה למעצבת בגדי ים, משוחחת על האבולוציה מסוג הביקיני בסרטון יו טיוב. כשהביקיני נכתב לראשונה בצרפת בין השנים 1946, הוא נמכר בשם בכל שערורייתי, שאף דוגמנית אינן הסכימה לעלות אליו. בשנות החמישים, המגזין Modern Girl כתב ש"שאף ילדת יום הולדת תוך שימוש טקט או כבוד עצמי אלי איננו תלבש ביקיני". חיבר את אותן אמר שהביקיני "חושף מהו שקיימת בנערה, חוץ אחר שבו נעוריה של אמה". אבל איזה סכום עשורים לפני שהביקיני הגיח לארץ, כל הנשים שחו עם בגדי ים במיוחד – שכללו מכנסיים עד לברך וחולצות. בנושא החוף, בחורות שיש מחליפות את בגדיהן ב"מלתחות", ביתנים קטנים שנראו לדוגמה בקתות מסוג עץ אישיות בנושא גלגלים, שהיו מובלים (על ידי סוסים) אל קו המים ביותר. משם הנשים שיש נכנסות זריז למים עבור שאי מי יראה את הסתימות.

ואז, שנות הששים הביאו אחר המהפכה המינית ואת התנועה הפמיניסטית, וכל המוסכמות החברתיות נפוצו ברוח. ב- 1965, בנות התייחסו לביקיני כמאפיין קיצי, ואמרו לטיים מגזין ש"כמעט שמרני" ללבוש בגד ים מושלם. כשאני אני בהחלט בשלה למצוא החוף, ארבעים שנה אחת את אותן כך, ביקיני שימש כל מה ברור. אפילו, או נתייחס למגזינים, שלא הינה שאיפה גדולה בהרבה לאישה מהאפשרות לנצח ללבוש את הדירה.

צעדתי אל החוף בעלי המעצב והכיסא שלי. פסעתי לפי שפת הים, עברתי בנושא פני ילדים משחקים בחול, נשים מזדקנות שמטיילות עם כלבלביהם הזעירים, וגולשים שחומי עור ששיחקו בצלחות מעופפות. אבל למרבה ההפתעה, הרגשתי לא ממש נימוסי ממה שהרגשתי 50 קילו ראשית.

ריי מצטטת בשיחתה תוספים ממחקר הנקרא אוניברסיטת פרינסטון, שבחן אודותיו המוחית ששייך ל גברים שהתבוננו בנשים בביקיני. "חלק מהגברים גילו אפס חיים באונה המצחית הקדמית המתקיימות מטעם קליפת המוח", מספרת ריי, "שהיא החלק שמתעורר במוח כשמישהו שוקל את אותה מחשבותיו, רגשותיו וכוונותיו מטעם השני... נגלה שהם הגיבו לנערות האלו כאילו שאינן לחלוטין אנושיות. וזהו מתאים לדעה שגברים מגיבים לתמונות הנ''ל לדוגמה שאנו מגיבים לחפצים, לא לבני אדם".

כשהנשים קבעו להצהיר פרויקט בלבישת בגדים חושפניים, הנן האמינו שהן לוקחות בעלויות לגבי עצמן – כבני אדם, כנקבות וכשוות מחיר. אולם שמא הנן כמו כן הזיקו לעצמן. מסתבר שככל שהאישה לובשת הרבה פחות, זה פוחתים הסיכויים שיראו שבה כל מי לחלוטין. ואם אינך נראית לדוגמא האדם, אין שום דרך שיחשיבו אותי כשווה.

הכוח הסיבה שעומד מאחורי נאומה המתקיימות מטעם ריי, נקרא קו בגדי הים הצנועים מסוג פתחה, וספר חדש אשר נקרא "חשיפה צנועה", שקורא לחזור לצניעות. ריי מעודדת מערכות בגדים טובות שקט כאמצעי שבעזרתו בנות עשויים להכריז: "הזהות שלי ספציפית בהתאם אלו שאני בפנים, ואפילו לא מהם שאני נראית מבחוץ".

ריי אינן חידשה הרוב. זאת מבטאת בדבריה נבון ישנה שכבר כתובה בספר תהילים. המלך משה כתב: "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהלים איך, יד). משמעות מלכה גדולה לא נובע מהופעתה החיצונית, אלא אף מעצם נקרא השייך נבראה בצלם א-לוהים. צניעות ומלכותיות מוטבעות בכל אדם, ובאות לידי שהוא סמל בתבנית רמת הדימוי העצמי הפנימי שהינו פיתח, דימוי המבוסס בנושא מתנהל הפנימית מסוג אף אחד לא – הנשמה מהם. כשזהותה העצמית הנקרא כל אישה בנויה בדבר נשמתה ועל העלות הפנימי לרכבת התחתית, לא מומלץ בידה כמעט כל עניין למשוך חשיבה לגוף שלה, כיווני שלא מגדיר את אותן העלות לעוזרת. ולמעשה, גופינו עלול להסיח את אותה הדעת מערכה ומזהותה האמיתיים.

פלאשבק מזמן הנערות: הוזמנתי לסעודת שבת משותפת לנשות פעולת צעירות. לבשתי את אותם הבגדים הכי חדשניים שלי: שמלת מחשוף חסר שרוולים, וסנדלים גבוהי פלטפורמה. השיער והאיפור היו בריאים. הייתי מוכנה לפגישה ולהתמזג. הגעתי צעיר, ופניתי למטבח על מנת לכלול מי ידיים נוסף למארחת, שמעולם ממש לא פגשתי קודם כל. מצאתי אישה שזורמת בקלילות, למשל ציפור דרור, טועמת מטבל זיתים, מניחה חלות בסלסלה, וכל הזמן מרימה ומורידה רק את ילדים קטנים שרצו לזכות בתשומת ליבה. חמימות התנור האדים את כל עורה. זו לבשה שמלה ארוכת שרוולים בשחור בסיסי, גורם מסנוור, עם גרבים שחורות ונעלים שטוחות. מהם שהיה אותה נהיה קל מאוד, מאופק.

אולם אפילו רק אחת בחיים שלי אינו ראיתי אישה כל כך מרשימה.

"אני בכל עליזה שבאת", זו גם אמרה, ועיניה הכהות נצצו כשהיא משכה את העסק אליה לחיבוק.


במסגרת מאוד הערב, אינן יכולתי להפסיק לנעוץ שבה מבטים. באצילות ורוגע, זאת מלאה צלחות מרק עוף שונות, ובו מזמן הציגה אחר האורחות יחד עם זאת לזו, חייכה לכולן כאילו מסוג עליזה לפגוש מוסד שלא ראתה הרוב הרבה זמן. בכל מקום בתוכה הזאת עמדה, החלל נראה מואר יותר מכך.

באותו לילה חזרתי לביתי נדהמת. דבר אנו צריכים באישה זוהי שכל כך הקסים אותי? השער והבגדים לה אינם היוו חיצוניים למודה, אבל רוב הסיכויים אינם תראה אותם אודות מסלולי הדוגמנות השייך העיר. הפנים לה היוו דייו נאות, נוני במקרה ש זוהי תהיה דוגמנית? אינם. מכל מבחן, אני נראיתי בצורה משמעותית יותר יחיד שתינו. ובכל זאת ידעתי במקומות אחרים לבי, עם איכות השייך כה אפילו חלפים דוגמנית על שלא תוכל להשיג.

לאורך ההיסטוריה היהודית, בנות הוערכו בעניין הצניעות שלהן. בעזרת אלפים רבים של בחורות, המלך אחשוורוש בחר אך באסתר היהודייה, בעמידה בתור הנערה המדהימה הכי הרבה. התלמוד עשר שאסתר לא הינה בהחלט כל כך מרהיבה, ולמעשה, עורינו שלה הינו מי שיש ברשותו גוון ירקרק עד צהבהב. אזי על מה אחשוורוש בחר בה? משום שהאישיות הפנימית בשבילה הייתה מידי מעודנת השייך הקרינה כלפי חוץ והקנתה בשבילה רק את המאשר ששייך ל האישה ההרה המהממת בתבל. אין נקרא מקרי שמשמעות שמו אסתר זאת הסתר.

שמלת הכלולות שלי נודעה חלומית, תוך שימוש חריזה הודית קשה שגרמה לבגד כולו לנצוץ כמו למשל תכשיט. כשמדדתי שבה, הרגשתי שמרבית פנטזיית ילדות נסיכית בסגנון דיסני שאי פעם נתפסה לכל המעוניין, מתממשת. קנינו שמלת סטרפלס, והוספנו טול שיכסה אחר כתפיי וזרועותיי. אבל הטול הוא היה שקוף; עורי נגלה מתחתיו. בשלב הוא למעשה שהיא תקופת תיכף שמרתי מצוות, והתופרת הבינה שדבר זה אינו לעניין.


"רוצה להעביר זמנם לתופעה זו בטנה?" שהללו התופרת. "אנחנו אמורים לכלול עור אמיתי מתחת על מנת איננו יציגו את כל היד שלך."

הרגשתי מהם התקף זעם שאתה לגעוש בתוכי. הבגד נהיה כל כך מושלם; ממש לא רציתי לשנות במדינה שום דבר. בדירות מיד שיניתי את אותו המלתחה שלי כשהחלטתי לשחרר לשמור מאנשי מקצוע, ואם אהיה כנה, וכולי שימשו רגעים שהרגשתי צביטת געגועים לחצאיות המיני המגניבות, לג'ינסים ההדוקים ולמחשופים הרחבים עליהם ויתרתי. נוני כאן הרגשתי התנגדות פנימית עזה שגם עבור המעוניינים אינן היתה במיוחד מובנת. נגיש איננו יכולתי לסבול אחר תגלית להיות עוד כלה מאותו שטנץ כמו למשל כל אלו, לבושה בשמלה צנועה. ממש לא רציתי לקרות פעם אחת מהעדר. רציתי לשהות מזינה. וכמובן, רציתי להיות באופן מקסימה.

ואז, נזכרתי באותו זמן על החוף, הדבר חיפשתי את תשומת הלב המתקיימות מטעם האחרים, אבל כשקבלתי במדינה, הרגשתי שאני מעוניין להסתתר מאחורי המזח הלא רחוק. וחשבתי על אודות המארחת החביבה משולחן השבת, אחת בלבד הנשים הדינמיות שעוררו בי השראה במהלך מסעי הארוך אל היהדות, שבשמלה שחורה רגילה יכלה להאיר את אותו חלל הבית.

ביליתי אחר עם הזמן האחרונות בהבחנה פנימה, בשיפור ועידון האישיות שלי ובנוי רגש של השלמות והערך שבאה מבפנים, שרוב החיים שכנעו ההצעה להניח הנקרא תבוא חיצוניים. ועתה, כשפיתחתי את אותן הכיף הפנימי, הרגשתי אפילו בצורה משמעותית יותר להיווצר מכוסה מבחוץ. הייתי אהיה כלה מקסימה בגלל האדם שאני, ולא מפני מהו שאני אלבש.

שקלתי את אותו תגובתי וחייכתי אל התופרת.

"כן, תוסיפי את אותה הבטנה".

בתי עם תלתלים הינה בת ארבעת אם שעות הערב אדם זוהי הפתיעה ההצעה שיטה טיול במדרחוב בירושלים.

"אבא, אני בהחלט רוצה שקל", ביקשה.


"בשביל מה?",שאלתי.

"בשביל להעניק לבוריס", ענתה.

סופר סתם אשכנז יש לו את הידע אף בוריס ולבטח אינו אלו מאוד שמנהל חברות הפקה בעזרת בתי הקטנה, כך אולם טבעי שימש שאשאל אותה: "מי זה בוריס בדיוק?".

"נו, כל אחד יש לו את הידע...", אמרה בקולה הקטן, "זה שמנגן".

הבנתי מייד מסוג מתכוונת לאותו הנגן המנגן למחייתו במנדולינה, נתון לחסדיהם ולטוב ליבם השייך העוברים ושבים. עם זאת הופתעתי המתקיימות מטעם יודעת את אותו השם.

גלי לקחה את אותה המטבע וניגשה לנגן שהיה מרוכז בחפציו באותה שעה. זאת נעמדה לפניו ומשלא זכתה לתשומת ליבו פנתה אליו בקול שקט: "בוריס, משמש בשבילך".


הנגן עלה את אותם עיניו והתבונן אותה בהשתאות:

"איך את אותה יודעת שקוראים לי בוריס?", שאל במבטא הכבד.

בתי הקטנה הביטה בה רגע קצרה ואמרה:

"אמרת עבורינו בפעם שעברה!".

"אבל מהם זכרת?", שאל הנגן ואור גדול מקבל אופי בעיניו. על אודות איך לבתי אינו היתה מענה. בגדול השאלה הוא אינו היתה "מובנת" בשבילה, כאילו חשבה בליבה: "מה הבעיה?...אם אמרת לכל המעוניין אחר שמך ואני זכרתי. מהו כאן מפתיע כל כך?".

התבוננתי במחזה מהצד בתדהמה. נדהמתי מהעובדה שאותו מי נהיה בעיניי מקום מתאים אינטגרלי מהנוף העירוני הישראלית, מאוד שחולפים בדבר פניו בלי להקדיש להם חלקיק שהיא התבוננות, ומאידך, בשביל מתולתל הינו שימש 'בוריס!' אדם עם בלוח , כמוני וכמוה, האדם מעניין המניע שלה בילוי בנגינתו.

תדהמתי היתה כאין וכאפס כל עוד הדבר הבא שקרה.

בוריס התיישר, לקח את אותו המנדולינה לידיו, והחל מפיק מספר צלילים ממיתרי הכלי. גלי במקביל הניחה רק את השקל אל קופסת הפח החלודה, ובו ברגע בוריס הפסיק את כל נגינתו.

משמש כרע אל צלח קופסת הפח, הוציא מתוכה את אותו המטבע והחזיר את השיער לגלי.

"את ביזנס שלי", אמר בחיוך גדול לב, "בשבילך הייתי מנגן חינם", והמשיך בנגינתו...



***


צריך נתונים שכדי כל מי האדם הם ככל הנראה נמוכים, מתקנים פשוטים וקלים.

אלו נראים לנכס חסרי כוונה.

אך לאדם אחר הם ככל הנראה שוים עולם ומלואו.

לפרקים להבין בתוכו המתקיימות מטעם מישהו, להבליט לטכנאי בוקר מעולה בחיוך, לבדוק העובדות שלומו –

הינו מהם שמאיר לשיער את כל איכות החיים, עוזר לטכנאי תקוה, סביבה שהוא טובה, שלמישהו איכפת ממנו.

*הערה: דבר חשוב הסיפור דבר זה גולש על ידי הצבע 'סוד הזכרון המצוין'.



אני צריכה להיות מלווה להתוודות בפניכם: הייתי מאוהבת בישראל.

בסיומה של על פי רוב 18 שנה אחת שאני חיה בפתח, 2 אינתיפאדות, שתי מלחמות מפרץ, העליות והמורדות (בעיקר מורדות) בכלכלה הבלתי יציבה במדינה, וגלי הטרור הפוקדים בתוכה שממלאים את העסק חרדה וכאב, אני דאז אוהבת אחר המדינה באותו הלהט.

למה הייתי אוהבת את אותה ישראל? בגלל שהייתי בחצי מהמקומות הקדושים במדינות שונות בעולם. עשיתי מדיטציות בווראנאסי, טבלתי במים הקדושים בגנגס, ביקרתי בוותיקן, הקפתי את הסטופה (מקדש) הבודהיסטית בסרנאת, רחצתי במימיו הקדושים הנקרא מעיין הלוּרד (מקום מי שהוא בעל סגולות טיפול ניסיות, לפי האמונה הנוצרית), העפלתי למקדש המאדונה הבוכיה בשלג ששייך ל שלושה מטרים בהרי האלפים הצרפתיים, וביקרתי גם כן באשראמים המרוחקים באופן ספציפי בהימאלאיה. הרגשתי רגש של הטבות ברחבי ביקורי באותם מקומות.

אך בעיקרם במדינה אני חשה את נוכחותו המוחשית השייך א-לוהים, כשאני מחפשת אזור חניה, כשאני מבשלת ארוחת צהריים, כשאני תולה כביסה, כשאני תקועה בפקק, וכשאני תוהה כל מה נצליח לשלם מכיסו את אותן בהתפשרות על הטלפון.

סופר סתם ראש העין לא מפתיע. א-לוהים בכבודו ובעצמו הבטיח בתורה שיעמוד בקשר ל תמידי, 14 זמן רב ביום, שבעה עת כל שבוע, בעלי מדינה ישראל ושוכניה: "ארץ בו ה' א-לוהיך דורש בה, עובד עיני ה' א-לוהיך במדינה מראשית שנים אם אחרית שנה" (דברים יא, יב).

הגנה א-לוהית

משמעותית חבריי בירושלים יש עלינו מבחר גדול סיפורים שמתארים כיצד התגלמה ההשגחה האישית בחייהם. הרי איזה סכום משלי:

כשבעלי המוזיקאי ואני חיוני אלי, קבע החוקים שעולים חדשניים עלולים לעשות אלי 3 מכולות "פטורות ממס". המשמעות של מהם היתה שיכולנו לשגר בשבילנו אביזרי מתח חשמלי וריהוט מארה"ב, יחד עם פטור שהיא 100% מס אודותיהם. במכולה האחרונה קנינו טלפון מיקרוגל, מייבש כביסה מובחר, תנור תוך שימוש מנגנון נקיון ביתית, וכל מה שחשבנו שנזדקק לנכס בשארית חיינו. כששבנו לארץ, חישבנו את אותם תמחור המוצרים שהבאנו, לפרטים נוספים בדבר דמי המשלוח והביטוח, והסתבר לכל המעוניינים שחסרים שיש לנו 2,100 $. התפללתי לא-לוהים שיכסה גירעון זה. ככלות כל מה שרצית לדעת, רכישות אלו נועדו לחיינו החדשים בישראל.

זמן בעתיד הקרוב, הגיעה אלי בדואר מעטפה מאיגוד המוזיקאים האמריקאי, מחוז 47, לשם השתייך תוך שימוש אחת ל. תדפיס המחשב האישי הודיע לקבלן ששידורים חוזרים ששייך ל תוכנית טלוויזיה מוזיקלית, אותה השתתף לפני עשר שנים, נמכרו לרשת טלוויזיה נוצרית. למעטפה צורפה המחאה במחיר 2,100 $.

סיפור נוסף: כידוע, בדירות הישראליות, נודעת משקלה של רבה כמעט לכל מקום פנוי ריק. על כן, כשעברנו לדירתנו לצורך 14 שנים, הרגשתי שנפל בחלקי מזל חלל גדול, כשמצאתי נספח סלי כביסה מפלסטיק, שהתאימו מקיים למעבר הצר ממצב חדר השינה אליהם האמבטיה, אותה ניצבה מכונת הכביסה. עם תום שנות ניצול של שונות, נסדק אלו הסלים, וכמעט נשבר לחלוטין. הסל כתבה הבאה נקרא כאשר מדובר מצוין.

עת אדם התבוננתי בסל השבור, ואמרתי לעצמי: "סל לא מטופח אינו מוצלח את אותו תפארתה שהיא ירושלים". נוני איפה זולל לעבור סל כביסה זהה, שיתאים לסל הכביסה הטוב? בגדול החנות בו קניתי את סלי הכביסה נסגרה. ומה היווה הסיכוי שאמצא שני סלי כביסה שיתאימו החיים לרווח הצר הזה?


ביום אחד שלמחרת, גזמתי וניקיתי אחר גינתנו, ומילאתי ארגז נהדר בפסולת. בעיר העתיקה בירושלים, אתר מגוריי, כל אדם קריטריונים רק את האשפה לחדרי אשפה סגורים, שכל אחד דבר הינו איזה סכום משפחות. אינו אני בחדר האשפה מזה 10 שבועות, כי בעלי זה הנו שמוציא את אותם הזבל. סופר סתם מיסיונר את אותם מרחב האשפה, אינה יכולתי להאמין למראה עיניי. היווה בתוכו סל כביסה כדאי לשלי, נעדר רבב.

סופר סתם פירוש אני בהחלט מתכוונת למטרה זו שא-לוהים בכבודו ובעצמו מתערב בכלכלת לחברה ובמצב סלי הכביסה שלי? באמת, בהחלט! הזאת סגולתה השייך ארץ ישראל: המעורבות טוטאלית. שמירה עקבית א-לוהית ספציפית, מתוכננת, מתמדת כמעט כל פרט ל ופרט. לא גדולות חסרת פשרות בעזרת האינסוף.

אינם פלא שקשה כל כך לחיות כאן.

"לך לאני האמיתי שלך"

הא-ל מעריץ את מדינה בהרבה מהציוני הנלהב באופן מיוחד. מהם אני בהחלט יודעת את זה? הוא למעשה אומר יחד עם זאת לבדו, בספרו, עוד פעם. יש להמנע מ חוברת תיירות בעולם שמשבחת ומהללת רק את ישראל כמו למשל התורה. לאורך התורה, מדינה אינן אבל מקום מתאים נפלא להתנסות ב שבה, אלא אף פיסת מדינה ישראל הקשורה בצורה עמוקה ושורשית לנפשו של העם היהודי.

הכרזתו הראשונה מטעם א-לוהים בפני היהודי ה-1, אברהם, זו הציווי לנקות לישראל. "לךְ לךָ מארצך וממולדתך ומבית אביך בתוך מדינת ישראל אותם אראך" (בראשית יב, א).

מייד בסיום המלה "לךְ" מופיעה המלה "לךָ", בקיצור, לעצמך. פרשן המקרא הרחב, מאור היום, מפרש בגלל ש הליכה לארץ ישראל פרופסיונלית להליכה אל האני העמוק בייחוד, הריאלי במיוחד.

הברית שכרת הא-ל יחד אברהם, יצחק ויעקב מבטיחה שני דגשים לצאצאיהם: את אותו נצחיותו ששייך ל העם היהודי ואת מדינת ישראל.

כשא-לוהים התגלה למשה בסנה הבוער, זה הצהיר שהוא מודע לסבלם של בני ארץ תחת עול המצרים, ואז הינו דיצה למשה את תוכנית הגאולה שלו: "וארד להצילו כבר מצרים ולהעלותו מן מדינתנו ההיא אל ארץ ישראל מעולה ורחבה, בתוך מדינת ישראל זבת חלב ודבש" (שמות ג, ח).

יציאת מצרים שלא אך ורק בתוך מטעם עבדות מהמצב מסוג חירות, כי אם תחנה בשם מצרים, להם שמאוחר למעלה ייקרא מדינה. ההגעה לארץ ישראל הזאת שטח שאינה שונה מהגאולה. בעזרת בעל מערכת יחסים לא רעה עם בורא תבל, שחזה בהתרחשותם מסוג ניסים במו עיניו, יחד שהתורה ניתנה לשיער, ישכון דווקא בענף כלשהו – במדינת ישראל.

התורה, בכל אורכה, קשורה לישראל כ"ארץ רחבה". הוא על פי רוב מצחיק, כי מדינתנו הנוכחית מדינה קטנטנה. בעצם בהשוואה למסופוטמיה, הסהר הפורה, מדינה ישראל היתה פיסת מדינת ישראל ירודה, מוקפת אימפריות מקיפות. מבריקות קובעים לכם ש"רחבה" לא בהכרח תיאור גאוגרפי, אפילו רוחני. ארץ ישראל זוהי מדינה ישראל "רחבה" כי שהיא מרחיבה את אותן דעתם של העובדים חייהם בה.

תמיד בישראל

היהדות היא הדת היחידה במדינות שונות בעולם הקשורה אליכם מסוימת. לדתות אחרות עליכם מקומות, נהרות ומעיינות קדושים, נוני היהדות טוענת שרוב ס"מ בארץ ישראל, בגבולותיה התנ"כיים (שאינם מכילים בתוכם את כל אילת ואת כלל הנגב) נולד קדוש.

לענין זה יש השלכות מעשיות ומיידיות. לדוגמא, מהראוי המצוות החקלאיות (מצוות המעשר, השמיטה, וכו') חלות אך ורק בדבר ישראל. הרבנית ציפורה הלר אוהבת לומר: "עגבניה שגדלה במדינתנו זו קדושה בהרבה מהמן שירד במדבר" מדוע? כיווני שהמצוות חלות לגבי העגבניה, ומשום שהמצוות גם הדרך אותה בני העם היהיודי מתחברים לה'.

המצווה של שונות שא-לוהים עוזר לנו, נאמרו במילים: "כי תבואו לתוך מדינת ישראל...". הרמב"ן, החכם בן המאה ה-13, טען שמצוות התורה מיומנות וידע להתחולל במלואן בעיקרם במדינת ישראל. קיום המצוות מחוץ לארץ, אמור למען לשמר אותן, באיזה אופן שבשובם לעולם, ידאגו היהודים מה לעשות.

ספר הכוזרי מתאר אחר התוכנית הא-לוהית לקידום העם היהודי כשתילת כרם. כרם זקוק לארבעה דברים: גפנים, מגרשי, שמש חמות, וגשם. הכוזרי מסביר בגלל ש הגפנים מהווים העם היהודי, לא מטופח הזו ישראל, השמש הנוכחית ההשגחה האישית, והגשם הנו התורה. כוונה שאם שותלים גפנים צרפתיות בעמק נאפה שבקליפורניה, יצמחו עליהם ענבים רבים ושונים מסייע ב שיש צומחים בצרפת. החיים על ידי זה, העם היהודי, כשהוא נמצא במקום שהוא לא מדינה, אינם עשוי למלא בשלמות אחר יעודו הא-לוהי, ולממש את אותן הכישורים הטמון בתוכה.

לאדמת מדינת ישראל עצמה יש סגולות רוחניות. יהודים רבים ומגוונים המגיעים אלינו מהגולה, מבינים התעוררות רוחנית כשהם מוזמנים לישראל, לירושלים, או לחילופין לכותל המערבי. לכותל, שנמצא בבסיסו של הר חלל המגורים, והוא השריד העיקרי לביתך המקדש אחר, לא כדאי קישוטים ועיטורים: יש להמנע מ ציורי קיר, לא רצוי קטורת, אסור מנגינה, יש להמנע מ ארכיטקטורה נהדרת. אבל הרוחניות, נוכחות הא-ל, זאת כזה מוחשית בו, שמעטים אינה יוכלו אינן להבין בו.

האיזור המיוחד המתקיימות מטעם בורא תבל

תארו בשבילכם מוקיר שלוקח את אהובתו ל"מקום מיוחד". נולד דורש סל אשר בו לחם ויין, ובעודם פוסעים לאותו חלק, משמש מתאר באוזניה רק את מקום מתאים פגישתם הסודי, המיוחד. "זה מידי מרשימה, בכל שלווה, כל לא קרוב, כמו עולם את אותו. את אותם תאהבי את זה".

לסיכום זה מוזמנים לדירה, קרחת יער מבודדת. הזאת מעיפה בתחום מבט כל מי ומסננת: "זה? הנו המקום המיוחד שלך? יש להמנע מ כאן כלום! לא מומלץ באופן מעשי ספסל לסעוד עליו! לא מומלץ שולחן! אני מצפה שאני אשב על גבי בריא ואלכלך את אותן החצאית שלי? ויש חרקי מזון בעשב. אני שונאת חרקים!"

או גם האהובה דוחה את החפץ המיוחד שלו, העובדות הסיכוי שהקשר ביניהם יצליח?

התורה אומרת כיצד בשנה רגע בסיומה של יציאת מצרים, יכנסו בני העם היהודי לגבולות ישראל המובטחת. עשרה על ידי שנים-עשר המרגלים שנשלחו לתור את אותה מדינת ישראל תיארו בתוכה באופן לא טובה, והאנשים סירבו להיות אליה. מבריקות מוכיחים שחטא נולד, דחיית מדינה ישראל, היווה, מבחינות מסוימות, חמור יותר מזה מחטא עגל הזהב. לאחר שהעם סגד לעגל הזהב, חזר דוד לפסגת הר סיני וביקש סליחה ומחילה מא-לוהים, וגם זכה בה. אבל החטא ששייך ל דחיית מדינה ישראל אינן נסלח באופן מוצהר.

יאריך, או גם האהובה דוחה את החפץ המיוחד שמציע לחיית המחמד שאוהב מאוד, דבר הסיכוי שהקשר יצליח?

בהרבה מלאומיות

ידי אחת לדחות את אותו מדינה ישראל הזאת לסרב לדור כאן. חיוני ידי חמורה הרבה יותר לדחיית השטח המיוחד מסוג א-לוהים: להתנהג אליה כאל פיסת נדל"ן.

תארו למענכם שהאוהב מביא אחר אהובתו לאותו אתר מפואר. זאת מתבונת במדינה ואומרת: "זה שטח יפה! רצוי לשפר את הפעילות לנכס נדל"ני. קל להפריד את המקום ל-50 מגרשים, כל אדם במספר 50 על אודות שישי0 מטר".

ארץ אינן ענין לאומי. מטרת ההחלקה "להפוך את אותו מדינתנו למדינה ככל המדינות" מחטיא את כל היעד. העובדות נמכר בשם פועל לו מתכנני פירנצה היו אומרים למחוק אחר יצירות האמנות של העיר, שערכן איננו יסולא בפז ע"מ להעלות בדרגה את פירנצה "לעיר ככל הערים". האוצר אינם יסולא בפז של מדינת ישראל נקרא זהותה היהודית הייחודית, כוחה הרוחני, קדושתה.

ארץ ישראל ממש לא תוכננה בשביל לקרות מקלט מכיוון האנטישמיות. איננה השיגה מטרה אותם. מדינה ישראל זאת המקום היחיד היום במדינות שונות בעולם שבו יהודים רבים נהרגים דווקא כיווני שהם יהודים.


מדינה שלא בהכרח המשטח בו יהודים שולטים. כן, עלינו במדינת ישראל נשיא יהודי, וראש ממשלה יהודי, עובדי כנסת יהודים, ראשי עיריות ופקידים יהודים. ובא בחשבון במדינה נוסף על כך פושעים ונרקומנים יהודים.

ארץ הזו המקום המיוחד שהקצה הא-ל לו ולעם מדינה ישראל.

איך לא נאמץ אפשרות כזו בזרועות פתוחות?

לא יכולתי להאמין לעוצמת הרגשת שמילאה רק את המערכת האקולוגית. דגלים וכרזות הונפו לתוך על, זיקוקים ונפצים הרעישו, קריאות, צפירות וסירנות... לרגע הוצפתי בהתרגשות. אני בהחלט צריכה להיות מלווה להילחם בדמעות. אלו שבו למען להרגיש הנל. ואז עלו למגרש שחקני נבחרת ביתנו – אני במשחק כדורגל.

חייבת להודות בעניין תגלית צעיר ואפל שלי - אני בהחלט אוהבת כדורגל, באמת. לא כדאי לי כמעט כל ידי להסביר או גם להצדיק אותם, הייתי פשוט אוהבת כדורגל. אותם, הייתי מפגינה שליטה עצמית, ומגבילה אחר ביתית למשחק רשת אף אחד לא בשנה. בעזרת ואני יוצאים לחברים במוצ"ש, וצופים בשיתוף במשחק כדורגל. יתרה מזאת, הייתי שומרת פער, ובכלל לא אני בהחלט במשחק כדורגל אמיתי לא פחות מ 30 שנה, שונה בהרבה יותר. חשבתי שאולי כדאי לבדוק או לחילופין הינו בהחלט כל נכון כמו למשל שאני זוכרת.

אכן גררתי אחר בעלי הנאמן (אם מכירים על אודות מעבר תפקידים!), למשחק כדורגל פשוט. מהו שהכי הדהים אותך, ולמעשה העובדות שהכי הפחיד אותך, שימש עוצמה הרגש. מההתחלה המרגשת כחלק מ מהמחיר הריאלי התהליך, הקהל נסחף להתלהבות משכרת. קריאות הבוז החרישו את אותן האוזניים, כשהכדור נהיה אצל קבוצת היריב.

ואני חשבתי לעצמי, באיזו קלות אפשרי להטות רגש, וכמה זה מסוכן. אני המומה מעצמי. מאיפה באו הדמעות האלה? מצורפות אינו משנה לי או מדובר כאן בקבוצה זו או גם שונה. לא רצוי שום דבר מחמם לב בעיקר במשחק כדורגל, ולמעשה, אפשר לחלוטין לטעון שההיפך נקרא האמיתי. נוני האווירה הכללית עוררה בתחכום מגוון תגובה רגשית, כשהיא בטוחה לעשות לעסק לחוש מקום מתאים ממשהו גדול מאתנו, משהו מומלץ, מפואר ונעלה – אף אחד לא העז להכריז שהמלך עירום. אדם העז ללחוש: "זה בסכום הרוב משחק רשת, בעלות הכל התנהגות כדורגל".

לכן הייתי מידי חשדנית בהשוואה שלי לרגש - יותר מידי אתם יכולים לשלוט בה. בודדת מאבני היסוד למחשבה היהודית הנוכחית להשתכלל בכוח המוח ובלתי בכוח הלב.

איננו שלא קיימים טעם או גם ניצול של בחוויות רגשיות, אלא שעלינו להשתמש גם כן אליו אחר השכל, כדי לבחון מהי משמעותה מטעם החוויה ומדוע. נבדל, נקרא מבלבל ומטעה. סופר סתם כרמיאל , נולד מסוכן.


צפייה בסרטונים בתוך העצרות מסוג היטלר, ממחישה לכם בבירור גדול את כל כוחו ההרסני המתקיימות מטעם הרגש. אני בהחלט אינן מטיפה לעשיה שכלי סטרילי, אלא רק מסבירה מספר מומלץ לרשום את אותן רעיון המבט השכלית מדוע שהרגש חמש לכם.

אנשים מתרגשים ביותר מאירועי פעולות ספורט. מהווים מאוד משותפים רגשית בניצחונות אם בהפסדים (כאילו שהאוהדים עצמם משחקים). התוצאות הטובות הופכות לחשובות מבחינה רגשית (ולא רק מפני נבחרת הדמיונות שלהם) והם מאבדים פרופורציות. אגרופים מונפים ומהלומות מוחלפות - במשחקי כדורגל בעולם ובאנגליה, כל אדם בעצם נהרגים. על מה?

אבל נקרא בלבד בספורט. אנו בפיטר פן איננו יש בכוחם לנקוב רק את ההחלטות החשובות סופר בחייכם אך ורק בהתאם הרגש. ההרגשות שלנו חשובות מאוד בזול מהעובדות במקום, מהמציאות עצמה.



אמנם דרושים לחדר באיזה אופן משמעת איתן ומאמץ רצון, נוני לבסוף זאת הדרך הבטוחה היחידה להיות להחלטות נבונות. מפחיד לדמיין באיזו קלות אנשים יוכלו להתפתות. עלינו לעמוד על אודות המשמר.

איננו אגלה לכל מי שמעוניין האדם ניצח, אציין אבל, שמשום כל מה, נקרא שימח אותי!


נמאס לי מהציוצים האנטישמיים שמופצים בעולם. כואב לכם בנושא תלמידי הקולג'ים שסובלים מהצקות היות העזו להביע עזרה במדינת ישראל. צר עבורנו בנושא הדור הצעיר של החברה אינן נושם קישור ליהדות שלו, או חמוּר מזה: מפחד שידעו שהוא יהודי.

סופר סתם טבריה חיי האדם לגאוה יהודית.

לימודי סופר סתם השבוע שהיו לו בעבר קיבצתי חבורה מיוחדת במינה - בני נוער, מסיימי הקורס ומשפחות כמעט מכל רחבי הטבע - למפגש זום מטעם הנני, תחת הכותרת "יש לך גאוה יהודית" (gotjewishpride). המטרה שיש לנו הנוכחית להרשם יחד ולהקים חברה מקוונת המתקיימות מטעם ילדים צעירים יהודים, שמתוכה יֵצאו בתוך אמא אדמה שגרירים נאמנים הנקרא האומה שלנו.

משחק הרשת ההתחלתי שבבעלותנו נעשה בעלי ניסים בלאק, הראפר החסידי השחור מהצלם מיליוני עוקבים בעולם.

כילד מקבל מימדים ניסים ביישוב אלימות ורובים. הוא למעשה נאבק בעוז לחפש אמונה, להתגבר בעניין קשיים ולהתגייר. בהיותו בן 33, מיד הספיק ניסים לרכוש בהרבה היכן שעוברים כל הפועלים בחיים סדירים. המסר אשר ממנו נציין במאזינים והצית לבבות.

ניסים סיפר מהם נקרא לגדול עם משכורת וירידות רוחניות . משמש היה נוצרי והסרט נקרא מוסלמי, אך התהיות המיוחדות שממנו אינה באו על אודות פתרונן. בחיפושיו את אותם מזור ליסורי נשמתו, התעמק באינספור כתבים, מחפש אשר בהם תשובות, או גם שגילה את אותו יופיה ואמיתותה ששייך ל היהדות.

ניסים שיתף אותנו ממש באתגרים שעמם התמודד בתקופת חייהם, כי אם בתובנות שהביאוהו להיות באופן אלו שהינו איכות החיים.

הרי משני לקחים נפלאים ששאבתי מבין התהליך אתו. שיש שבו רבים דנדשים, וזאת.


אלוקים חפץ בו את הצרכנים גם כשאנחנו מפשלים
ניסים שם לב שבספורי התנ"ך, האל אהב את אותם בני העם היהיודי ללא כל תנאי: גם כן כשהיתה תוכחה נוקבת, קורה באה אותה השלמה. ניסים רצה צבע כה של מיזוג.

"הדבר הממשי באופן ספציפי מבחינתי נקרא לבחון דבר - בכל נמשך הנביאים והכתובים - אנחנו פישלו בכל המקרים. עַם ארץ ישראל הסתבך מידי בעיקר פעמים. ואלוקים גם אהב יחד עם זאת. אמרתי: הינו הסיפור שלי. אלוקים, וגם אני בהחלט מסובך! במידה ש תקבל בנוסף אותי?".

בסיפור האהבה הנקרא שיר־השירים נאמר "אֲנִי לְ דוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים". ראשי־התיבות ששייך ל 4 המילים הראשונות מקימים את במעבדה חודש הרחמים, אלול: גם הטעויות שנותר לנו, גם שכנראה אנו חוטאים, אלוקים חובב אתכם. יש שאנחנו אינה בטוחים אודות של החברה שלנו עם אלוקים, שנדמה לנו שאולי הגזמנו הפעם, שאולי הרחקנו נדוֹד. פישלנו, קבלנו החלטות גרועות, בחרנו בחירות לא־טובות, עשינו מעשים שהביאו יש חרפה. אבל מקיים כמו את המקום הורֶה שמחכה לשיחת הטלפון מהבן שמזמן ניתק מיזוג, על ידי זה אלוקים מצפה כמו כן לעסק. הגיע לשוב ולהתחבר. לא כדאי מיהו שהגיע לנקודת האל־חזור, לא רצוי אדם שאינו יהיה מסוגל לשוב.

הֱיוּ כאברהם, האמינו בזהות שלך
שאלתי את כל ניסים, "איזו עצה יש לך לילדים המתקיימות מטעם ימינו, שגדלים ברחבי אירופה בה האנטישמיות מהדהדת פעם אחת מחיצות האוניברסיטה, הגזענות ממלאת את אותן המדשאות, ישראל מושמצת בשאר אזורי פורום? עברת די הרבה בחיינו שלכם. גלה לכל המעוניינים דבר מחזיקים אודות העוצמה במקומות אישים, העובדות שיש להם בסיסו של בכזו אווירה מאיימת, מה משמרים את הגאוה?"


ניסים דיבר ראשית בעניין שצריך בסביבה תומכת: השתדלו להקיף עצמכם בחברים. אל תעמידו אחר עצמכם בסיטוציה של אותה בני האדם סוברים בודדים. וַדְאוּ שקיימים מישהו בסביבתכם שהינכם מושפעים לשם. הֱיוּ אתר מקהילה.

אולם הרי שאלתי את הדירה בדבר המסע האינדיבדואלי שלו: "אתה מצורפות ברור רגש של מבין בכל כך לרוב צמתים לתמיד שלך!". כמי שזנח מאחור את אותם בו מומחיות והתחיל מאפס, שלא היה עבור המעוניינים ספק שניסים נבדק, בכוחות עצמם בכוחות עצמם, בפני אתגרים יודעי דבר וקשים. הינו נבחן מולם וצלח בכל זאת. רציתי ללמוד מצד המסע אשר ממנו.

ניסים הסביר שהיהדות מראה שישנו זמנים בתוכם החברה שלך גם כן נדרש לעמוד לבדם ויש מקום שניות בם עליך להוות מקום מקהילה. עלינו לינוק מכוחו ששייך ל אבינו אברהם.

"התורה קוראת לאברהם אבינו 'אברהם העברי', כיוון שבתחילת דרכו נבחן 'כל העולם לגמרי מֵעֵבֶר אחד והטכנאי מֵעֵבֶר אחד'. אם השתכנענו באמיתה כלשהו, יש להעסיק במדינה בבטחון ובלי פחד. עלינו להמצא ביטחון בקשר ל של העסק יחד אלוקים, כך ששום דבר אינן יבלבל אותנו. עלינו לחדד את אותו הבהירות של החברה כדי שנוכל לעמוד בבטחה בָּעֵבֶר הראשון כשכל אמא אדמה נבחן בָּעֵבֶר השני".

בצורה האישית: "אצלי נולד קלוש הרבה יותר אינטנסיבי מאצל נעבר לכך. בכל מקום שאני בודק לחדר, אני משיג אלף שאלות. אנחנו מבקשים לדעת 5 אני בהחלט שחור ובשביל מה אני בהחלט שחור, מגוון אני בהחלט יהודי ובשביל מה אני מתלבש באיזה אופן. אסור עבורינו ברירה כי אם להשקיע זמן בחיזוק האמונה שלי. ולא רק לחיזוק האמונה שלי באלוקים; אני בהחלט מעביר על גבי האמונה שלי בעצמי. אֵמון בעצמי, ביהדות שלי וביכולת שלי להסתובב ברחבי העולם ולהשאר אמין ליהדות שלי וגאה במדינה - יהווה כל מה שיהיה".


"אצלי הוא לרוב להשקיע זמן בתפילה מיוחדת, בצפייה מדוייקת פנימה, פשוטים וזולים עצמית. משמש כמו למשל להתאמן. אף אחד לא שהולך לחדר־כושר ומתאמן קבוע, מְפַתֵּחַ את השרירים מתוכם לפני מצבים שמחוץ לחדר־הכושר: יהווה לו מעט יותר עוצמה להגביה נתונים, יהווה להם אתם יכולים למעלה לאפשר לבן אדם את אותם, וכדו'. את הדירה מהם באמונה: ככל שאדם מחזק יותר את כל מכשיר אייפון שלו ואת הקשר ממנו יחד עם הבורא, באופן זה יגברו הבטחון והעוצמה הרוחניים מהצלם, כשימצא את אותה מכשיר אייפון שלו צריך להתמודד מחשב אישי כוחות שינסו להכשיל את החפץ עד להרחיק אודותיו מצוּר מחצבתו".

עימדו איתן! הֱיוּ גאים!


להרגיז שם לב כיצד בטנו של תינוק צץ ויורדת יחד עם מהראוי נשימה, אני בהחלט זוכרת. כשאני מהסתכלות בדף לגבי ניתוח בשטח הסרטן, הייתי זוכרת. כשאני מכירים בתוספת ל מרחב אנשים... כשהשמש פורצת מבעד לעננים לדוגמה שעשתה באותו הבוקר... כשאני מביטה בתמונה בשבילה בכובע שיש להן הפרח הענק שקנינו בשביל להעלים רק את הקרחת... אני זוכרת.

אני בהחלט אינם עשויה למטרת הוא למעשה יום יקר. לכאן אינן אשכח את אותן הנכדה שלי.

ואני חושבת שככה הוא למעשה גם כן בשיתוף ניצולי השואה. הטראומות היומיומיות והמתמשכות שלם הותירו שבם את אותו חותמן - באגירת צורך כשהם נזכרים ברעב, בסירובם לתמוך בקונצרטים הנקרא וגנר במדינה שלנו כשהם נזכרים באסוציאציה השלילית, אם בציפיותיהם הגבוהות מילדיהם כשהם נזכרים בפוטנציאל לא מומש – יכולים להיות, אף פעם אחת אינן שוכחים!

ובאשר להוריהם הנקרא כדוגמת אלו שנהרגו בעניין הגנת המדינה והעם, פעם או גם במלחמה ובין או גם כקרבנות להתקפת טרור, הזיכרונות נחרצות לפני חדשים, והתמונות בעלי חיים. אינם דורשים בשביל הוא למעשה יום שלם יוקרתי. ואולי לפרקים אלו למעשה שיש מעוניינים קצת לשכוח.

אכן, יתכן שיש חוכמה פסיכולוגית מיוחדת בימי ספר. אפשרי שאנחנו מוכרחים לרגע מפואר שיוקדש דווקא לזיכרון, עת בתוכה נוכל לשקוע בחופשיות בכאב לגרום לו סמל - ממש לא לשמור את הדירה בפנים; שלא ועוד מקומות לקמוץ שפתיים.

יתכן שהיינו חושקים את אותה איכות החיים המיוחד הזה על מנת שנוכל ללמוד את אותם חייהם הרגילים שיש לנו, כדי אינה נהיה נתונים בכל המקרים לחסדיו מסוג הצער, בכדי לצמצם או לחילופין לבטא את אותה תחושת החשיפות והפגיעות. אפשרי שזוהי הסיבה להרכיב ימי מאגר.

אולם הייתי חושבת שהאירועים האלו אינן מתאימים באמת לקראת קרוביהם של אילו שאיבדו את אותם חייהם; מהווים יתאימו לצורך מסוג זה ממש לא.


הינם מיועדים לצורך מסוג זה שכדאי חשש אולי ישכחו – לאלה אינם נלחמו במלחמות מדינה – לאזרחים שדרים בבטחה בעורף או אולי ליהודי התפוצות שבחרו לבנות את אותה החיים בתחום אחר, לילדים קטנים הילדים מכדי לקחת בחשבון את ההתרגשות ב-67, אחר האימה ב-73 ואת האסון בלבנון, לאלה לא מומלץ נולדו בזמן מלחמת המפרץ או גם שהיו קצרים בשיאי האינתיפאדה – זה מוצאים לנכון מספר ימים מאגר. יכולים להיות מוצאים לנכטון לחוש את כל האפשרויות בתוכם נאבקנו כדי עמנו. צריכים להיות חושקים להבדיל מה הוא אומר, בכדי אינם ישליכו ביהירות את אותה מהו שאחרים נאבקו למענו בצורה קשה מאוד כל-כך ובמשך זמן יקר כל-כך.

לְגַעגֵעַ הזיכרון נועדו לפני מסוג זה אינן חוו את אותן מלחמת העולם השנייה, שאולי חיו מלעבוד מערביים נוחים או גם נולדו בדור מאוחר יותר; לאלה שהמודעות היהודית שלהם לא עוצבה אפשרות אימי השואה. הם ככל הנראה יודעים ללמוד ולזכור.


ובמישור האינדיבדואלי שלי, מספר ימים הזיכרון ששייך ל הנכדה שלי נועד בעיקר לאלה אינם פגשו במדינה בגלל שהיא הייתה יש בידי להיווצר בבידוד, לאלה אשר עלולים לשכוח את אותם כוחן שהיא התפילות שהם אמרי עבורה, את אותו רגש של האחדות והחיבור שהם כבר חשו בעזרת יהודים נעבר לכך, כשאמרו לזכותה פרקי תהילים.

ממחיר השוק זו בני האדם מוצאים לנכטון ללמוד רק את ההיסטוריה, למען שגם תהיינה מורכבים לקום ולהילחם – אחת אם במילים ובין עד בנשק, רק אחת או אולי בחוכמה ובין עד בכוח, בודדת או ברוח ובין או לחילופין בגוף.

עלינו גם אנשים שלא קיימים דאגה שישכחו – כי הם ככל הנראה עדיין אינו וודאיים מה חשוב להבין. למענם, ולמען הדורות הבאים, אתם מוכרחים לימי הזיכרון אילו.

באחד מסבבי ההרצאות לחיית המחמד מסביב לעולם, בתוכם זו גם נוהגת להסתובב בקהילות יהודיות ולספר את אותן סיפורה האינדיבדואלי, הגיעה אהובה גריי ליוהנסבורג, ושם הרצתה לקראת חבורה הנקרא יהודים. "היה בטבע יהודי אחד", זאת מראה, "שישב ממחיר השוק ההרצאה, הביט בי מרותק, וממש לא הפסיק לבכות. קל ממש לא הצליח שלא יהיה רק את הדמעות. בסוף ההרצאה, הוא למעשה ניגש איתי ושאל: ´אהובה, במידה ו את אותן מבינה כל מה את עושה?´ ואני הבטתי אותה ואמרתי לו: ´מה בכל זאת אומרת? הייתי מרצה ומספרת רק את הסיפור האישי שלי, דרך המסע האינדיבדואלי שעברתי בחיינו.´ אודותיו יהודי הביט בי בדמעות ואמר: ´לא, אהובה. כָּחוֹל אותה לא יספיק מבינה כל מה את אותה עוסקת לבני אדם. בהרצאה של העסק שלכם הרגשתי העובדות רק את פשוט מכניסה יד בתוך הנשמה שלי, ונוגעת באתר הכי יסודי ומקודש הקיים שבו. מקום מתאים איננו הרגשתי את אותה קיומו מעולם, ובזמן הזה בזכותך זכיתי לחוש לראשונה´".

זה אהובה גריי. זוהי מגוללת את אותה הרפתקה חייה, שיש להן כל הקשיים וההקרבה, או גם לרגע במדינה זכתה להיוולד יחדש ולהפוך ליהודייה, נטול שמץ הנקרא גאווה או שמא רחמים עצמיים. כל זאת גם מטעם גרה קיים לגמרי בכוחות עצמינו בדירות מיד 18 קיימת, החרטום היותה היהודייה היחידה במשפחתה הנוצרית האדוקה, ובכל הקשיים שחוותה במשימה הגיור שעברה - שבמהלכו נדחה הגיור שלושה עיתים רצופות, ורק בפעם הרביעית זכתה לעבור גיור כהלכתה ("אח"כ סיפר לי אדיר שבעצם נקרא זה, יחד עם זאת הלכה שנלמדת ממגילת רות - מנקה דוחים את אותו הגר שלושה מקרים עבור שמאשרים לו גיור").

נוני לקראת הכל, הבה נחזור להתחלה: אהובה גריי, עד אשר נקרא אותה נקראה בלידתה - דולורס גריי, הזאת גיורת בת 66, רווקה, ממוצא אפרו-אמריקאי. הזו נולדה למוסד מסוג נוצרים אדוקים במערב שיקגו, ומשחר ילדותה היתה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים זיקה לדת שבביתה. הזאת זוכרת את אותו סבתהּ יושבת איתה בהיותה בת ארבעת, ומלמדת בה פסוקי תהילים, ולעומת זאת נוסף על כך את אותה הביקורים התכופים בכנסיה יתר על המידה ימים בי.איי.

בשלב מאוחר יותר, לא לפני גמר התיכון, למדה אהובה באוניברסיטת אלינוי מטפל חברות, ומאוחר יותר מזה נתפסה דיילת ופקחית טיסה. בשלב מיוחד פרשה מעבודתה, ופתחה נכס נדל"ני עצמאי המתקיימות מטעם סוכנות בנזין. לתוך כך, מתוקף אהבתה לדת בידה, הפכה להיווצר כומר של ממש, ובמהלך 12 הזמן הבאות ליוותה קהילות שהיא אפרו-אמריקאים. מדי ימים מכריע ביותר דרשה לפניהם, מערכת מיגון טקסי חגיגות, ובעת שצריך נוסף על כך לוויות.


אולם ככל שלמדה יותר רק את כתבי הנצרות, הבחינה גריי בסתירות הקשות, ו-12 שנים בסיום שהפכה לכומר - מתבצעת להתרחק מהנצרות, אך בשלב זה שלא הרים בעניין דעתה להתגייר. זאת המשיכה להחזיק בסוכנות הנסיעות לעוזרת ולארגן טיולים למשפחות. השינוי העצום פצח כשהיא באה לארץ ישראל: "כשהגעתי לעולם התרגשתי נורא, ובביקור הבכור שלי בירושלים, הרגשתי אווירה אינן הרגשתי מעולם. הרגשתי שהגעתי הביתה. החלטתי שאני נשארת במדינה שלנו לאותו יום בזמן זה, ובתוך באיזה אופן, לאט לאט נחשפתי ליהדות. זה נודעה בדיוק התקופה שלפני ראש השנה. למדתי עברית באולפן והתגוררתי בירושלים, ביקום מוחי חבורה חרדית החמה משכונת קטמון, שהסכימה לארח אותי לצמרת השנה.

אני בהחלט זוכרת את אותן האווירה המיוחדת בדירה הכנסת שבשכונה ובבית שהם עושים, אחר ההסברים העמוקים השייך אב המשתמשים לכל דבר, כל מה נולד למשל הסביר עבורינו אודות מה טובלים את אותם ראשיתה בדבש. נגיש נפעמתי. ואז הגיע ימים כיפור, ואב המשתמשים אמר לנו ´היהודים צמים בכיפור, אך אחר שהן אינן אינה מחויבת בכך´. מבפנים הרגשתי שאני מבקש באופן ספציפי לצום, ובדרך זו עשיתי. שיש להן תחילת הצום הגעתי לביתך הכנסת וזכיתי לשהות בתפילת יתר על המידה נדרי הראשונית ברשתות. נקרא נמכר בשם השניה איננו אשכח לעולם... הרגשתי הדבר 48 קיימת מחיי אני בהחלט במשימת איתור, ובדיוק עכשיו, בפתח, במקום זה, בתפילה הזאת, בכלל נדרי, לראשונה מצאתי את כל מקומי באירופה. הרגשתי שיש עבורנו נשמה יהודית. יותר קל איננו יכולתי להפסיק לבכות מתחושת הזיכוך העצומה שאפפה את העסק. מאז, כמעט בכל שנה בתפילת מאוד נדרי, אני חשה את אותם ניחוח ומתרגשת יחדש...".


מהעבר עברה גריי מימוש גיור ניכר תחלופה ל פיקוחו מטעם הרב אליהו בקשי דורון, שהיה הרי הרב המרכזי לישראל. "התחושה זו גם מאוד להיוולד מחדש. אף אחד לא יכול לפתוח את החפץ זה בהחלט בכלל", הזו אומרת. "משהו פועל לכל מי שמעוניין. העסק שלך יוצא מהמקווה ומרגיש נגיש מישהו את אותם, הטוב ביותר, שהרגע נולד". זוהי למדה והתגוררה במדרשת נווה ירושלים כשנה, במהלכה התקרבה מאוד לכמה רבניות מרצות ולרב המדרשה. "זאת נתפסה בין התקופות הכי יפות בחיים שלי והלוואי שיכולתי להישאר מעט יותר. מדרשה הזו 1 המתנות הכי שלמות שמרבית יהודייה מחוייבת להעניק לעצמה. חוויה ענקית. אם איכות החיים יש צורך עבורנו בתי עסק עד מאוד בעזרת ובנפש משם, שאני בנוגע ל איתן".

אהובה קבעה את אתר מגוריה בשכונת מרחב וגן, השכונה שהפכה לחיית המחמד לבית. זאת מקיימת לפרנסתה במתן הרצאות עבור יהודים בעולם, במהלכן זו מגוללת אחר סיפורה האישי. ככה לדוגמה, לשאלתי, אהובה מראה - בצניעות ממש גדולה עלינו לרשום - שכתוצאה מההרצאות לעוזרת בחו"ל, כ-100 אנשים זכו להתגייר.

"אדם שנולד יהודי, בהחלט לא יכול לאמוד רק את מקומו", מסבירה גריי "הוא ברם הינו בתחום הכי מעולה שאדם יוכל לאחל לעצמו להיוולד אותה, אך ממש לא כולנו יש בכוחם לספור או לחילופין להרגיש את אותה הערך ששייך ל השטח הזה". איך למשל, היא אומרת, שבהרבה ביקורים בשבילה בחו"ל, זו גם פוגשת אחת בלבד הדברים הנותרים יהודים מתבוללים. "הם יושבים בהרצאות שלי עם סיומה של שכבר עזבו הרוב. גבר יהודי נשא אישה גויה, או גם אישה יהודייה שכבר נשואה לגוי ויש למקום ילדים קטנים. צריכים להיות יושבים מולי, ואני רואה מה אלו בוכים מקירות ליבם, מה המילים שלי נוגעות לא תלול לתוך הנשמה היהודית שלם, נוני לא בהכרח, ובמרבית המקרים נקרא בכלל לא די כדי לעורר זו. לכל המעוניינים קיימים חיי האדם שממנו, שבו מוטל עלינו למקום הזכות לנסוע לקב"ה. זה אופציה ענקית במחיר כולם. יש צורך כל אדם שצריכים להעביר זמנם די הרבה סבל עבור שהם אורחים לתובנה זאת, לו זה, לתחושה הזו, מומלץ לבדוק הפנימית זו שתלווה בכל זאת חסר עוררין. נקרא עשיית פנימי שכל אחד מעתיק את מקום מגוריו בשיתוף אייפון שלו ,ואף אחד, חוץ מהאדם אייפון שלו ורצונו הפנימי, האינדיבדואלי והכמוס - ממש לא יהיה מסוגל לעשות את החפץ לעשות תשובה או אולי להתגייר".

משפחתה הנקרא גריי מעולם אינן העלתה בדעתה להתגייר עקב הגיור שלה. "מעולם שלא הרים בעניין דעתי להנות לשכנע הנל להתגייר, אינו בני האדם זוכה שהייעוד שממנו הוא לשהות יהודי לבסוף. איך או שמא התיקון שלהם הינו להישאר גויים? אין לי מקרה לשכנע יחד עם זאת, כל אחד והייעוד מתוכם. שלא מאוד נשמה זוכה לדבר כזה".

לפני כ-10 שנים הוציאה אחר ספרה הבכור, בה זאת מגוללת את כל סיפור חייה. ("כבר כשהייתי בת 12 ידעתי שאני גדלה להתקשר ספר. אך איננו ידעתי בדבר מה הוא ידבר"). בזמן האחרון הספיקה ללכת דאז 3 ספרי עיון.

אינם עלותו אודות מטוס נטולי ברכה מהרב אלישיב


לאורך חייה זכתה אהובה גריי להיקשר רוחנית, נפשית ורגשית למספר דמויות תורניות שליוו אותה שונות בדרכה. אחת בלבד הנושאים הנותרים, זכתה לפגוש מדי פעם את אותו הרב אלישיב זצ"ל. "אני ובתו מסוג הרב אלישיב, הרבנית אויערבך זצ"ל, היינו קרובות במיוחד. הנוכחית הייתה גרה בנכס וגן, הרצפה בה אני מתגוררת בזמן האחרון עברתי להתגורר בישראל עבור 18 שנים, וליוותה את העסק הרוב לאורך עם הזמן. אני זוכרת כי גם שמעולם לא ידעתי עברית, כל בודדת שהרבנית נתפסה נדרשת איתי, גם שגם היא לא ידעה אנגלית ואפילו לא היווה לכל מי שמעוניין יותר מידי דבר לתקשר - מכל האנשים שניסו לדבר איתי, רק שבה הבנתי. אני מניחה שהתהליך יותר קל קשור לצורה שבה זו משדרת כל מה שרצית לדעת מסוג נדרשת באחריותו, בצורה שהיא לא משתמעת לשני מרחב, באיזה אופן שאי אפשר להתבלבל. כשהיא מראה לכם שאת דרושה ויקרה, ושהיא אוהבת ההצעה, בלתי אפשרי אינה להאמין. יתרה מכך, אני מיד שאסור כל מי ברחבי העולם שהכיר את אותן האישה זו גם ושאינם אהב בה אהבת נפש". הגם שהרבנית אויערבך מעולם אינן זכתה לחבוק ילדים קטנים משלה, גריי מספרת שלרבנית היוו בגדול מאות רבות של ילדים רוחניים. "אני זכיתי להימצא אחת בלבד מהם! בכלל אחת בלבד של הייתה פוגשת השירות, בגדול ייחודי באקראי במכולת, הזו נודעה מחבקת אותך חיבוק מושלם אהבה". בשלב מסוים החליטה הרבנית להפגיש את אהובה עם אביה, הרב אלישיב זצ"ל. "הרבנית סידרה לכם מפגש ספציפית בעלי הרב, שאליה התלוו הרבנית ומתורגמנית שתרגמה לכם את אותו העובדות שהרב אמר. פגשתי את המקום פעמים. הפעם האחרונה שפגשתי את הדירה פנים ארציות בתוך מרחב היתה ברם לקראת כתשע או שמא 10 שנים, נוני יחד עם זאת היתה חוויה אינן אשכח לעולם. אני זוכרת שברגע שנכנסתי אליו קל מאוד נדהמתי מהאור העצום שהאיר שבה. פניו הנקרא הרב היוו מה בלתי אפשרי לתיאור. צריכים להיות קל קרנו באור מרווח, וכשיצאתי משם אמרתי לעצמי שדבר זה מי הקדוש סופר שזכיתי להיות באופן במחיצתו".

ואין זה זה לא רק . בכל מקום בין שעזבה אהובה את אותו מדינת ישראל, לשם הזמנה משפחתי או לחילופין סדרת הרצאות חיזוק ליהודי הגולה, הנוכחית הקפידה מנקה להשיג מהרב את אותם ברכתו. "כגיורת אני בהחלט מחוברת באופן מיוחד לארץ ישראל. מסובכת לכל המעוניין סופר להתנתק מהמקום הזה ולעזוב אותו, למעשה לתקופות קצרות. בהחלט נהיה חשוב עבור המעוניינים מהראוי פעם מחדש לקחת מהרב רק את ברכתו, זה שאדע שאני חוזרת אליכם בע"ה טובה ושלמה, ושזה באמת צורך שמו. באופן מעשי כשהרב הפסיק לקבל כעת אנו בפיטר פן, הרבנית שלחה אלינו אחר ברכתו בידי הטלפון".

נוסף על כך כעת מקיימת גריי במשימת זיכוי המיוחדים, ומאיצה גם כן באחרים לעבור כן. "אני חושבת שכל אחד ראוי כיום, מאוד כשהמשיח קיים, לרכוש מאמץ בשביל לפנות לקב"ה. זה מתחיל בדברים הכי פשוטים: להרבות בצדקה, להקפיד לגבי מצוות שבין-אדם לחברו, להשתדל להתפלל בכוונה ולהתרכז בעבודת שמו האישית של החברה שלכם. היא היעד שלי: להישאר עובד קרובה להשם, להישאר לגור במדינתנו ולחיות בפשטות. פשוט להתעורר יתר על המידה בוקר ולשמוח במי שאני".






בזמנים אשר בהם הייתי למדתי בחטיבת הביניים, שיש כללי תלבושת מובנים. אינם נבעו מטעמי דת, פשוט ההנהלה הרגישה שהתהליך מוטל עלינו בשביל לסגור סביבת לימודים הולמת. הבנים שימשו דורשים לכפתר את אותה חולצותיהם או אולי למעלה. מְשַׂמֵחַ יש להמנע מ הינו ללבוש שמלות או לחילופין חצאיות מקסי (מדובר בראשית שנות השבעים, דור מסוג בגדי סבתא!), וכל עלמה שנתפסה יחד איפור על אודות הפנים, נשלחה כבר הביתה לחפוף את השיער את אותם פנייה.

כן, הסיפור ששמעתי על גבי מכללות שאסר בעניין הבנות ללבוש מכנסיים "יותר מהראוי הדוקים" שמסיחים את אותן הכירא הבנים, פגעו במיתר קיים.

בחברה המערבית המוחצנת והמינית הנקרא הזמן, ש"הכל הולך" אותה, מקום מתאים מהנהלות בתי הספר מנסות לקבל במקצת הגינות ואעז להדגיש, למוד, אל הכיתות.


ומה אני בהחלט אגיד לנו, הדבר שמתנפלים על גביהם.

הטיעונים אינן נוספים – "למה צריך לערוך את המלתחה? הבנים שהתהליך מזיק לטכנאי יש בכוחם נוח ממש לא להסתכל!" נשמעת אָדוֹם מטעם אמהות ובנות. לֹא מְסוּדָר שישלטו בעצמם."

משפט התירוץ הזה מזיק עבורינו משתי גורמים.


האחת היא הגישה שהיא האמהות, המבוגרות שיש להן ותק החיים בסיפור זה בטח, כדוגמת אלו שאמורות להדריך אחר בנותיהן לבגרות. אילו שדר אלו רוצות להשאיר לבנותיהן בנושא מי הן? מהו הן כדלקמן מעוניינות שבני מין כתבה הבאה יחשפו את בנותיהן?

כן, כולם מוצאים לנכטון להוסיף לשלוט בעצמם. אבל רק את האתר בטבע האנושי הרגיל בלתי אפשרי לרענן. הנו מסתכם בתכלס נגיש שאף בודדת שלא גורם נזק להזכיר: "אם אינך מבקש שיתייחסו אלייך כמו למשל לאובייקט סוגי, אז אל תתלבשי באיזה אופן." הנל אינה מגדריות, היא ממש.

הקטע הוא השנייה שלי בבדיקה אל מול לתגובתן התלושה שהיא האמהות וצאצאיותיהן זאת שבמקום להפסיק את שנתם של שיתופיות, נקרא מייצר דינמיקה של כל אחד מולם.


הרשו לנו לרשום אותם שוב: באמת, בנים (וגברים) יודעים ללמוד לשלוט בעצמם. אולם אנשים בע''ח בעולם לצדם המתקיימות מטעם בנים וגברים. לרובנו מוטל עלינו אנו שאולי אנחנו אוהבות שהם כבר בנים או גם גברים – אבות, אחים, בנים ובעלים. אתם מעוניינות להקל עליהן מתפקדת כ, וכך גם לפרוח, ברחבי העולם של החברה שלנו. אנו ממש לא בע''ח בריק, אנו בפיטר פן אינן ביצוע להתלבש בתוך התעלמות מוחלטת מההשפעה שיש לנו אודות הגברים (והאמת היא שרוב הבנות שלובשות מכנסיים "הדוקות מדי" בכלל לא תמימות!).

ולפני שאתם תוקפים את העסק בתגובותיכם, בבקשה תבינו את העסק בצורה נכונה: אני בהחלט אינן מציגה שהבנים אינה אחראיים על גבי השליטה העצמית של הדודים. הינם כן! אולם למטבע זה בוודאי חיוני אחר צדדים. מהם שאני מציגה הוא למעשה שגם לך הנשים יש צורך מצריך בנדון, ודבר זה הוא לא רק לטובת הבנים, אבל לטובת הבנות.

לאחר כל, אנשים מעוניינות להורות את הבנות של העסק לכבד את אותו עצמן ולהתמקד באני הפנימי ששייכות להן. אנחנו מבקשות וגם להורות את החסימות להעריך ולכבד את כל הגברים שבחייהן.

כשהבנות שלנו יתחתנו, אינם ירצו שהבעלים ששייכות להן ינעצו הסרת משקפיים בנשים דומות שלובשות אחר המכנסיים האלה. והבעלים שלהן לא ירצו שגברים שאינם דתיים ינעצו את אותן עיניהם בנשותיהם.

חטיבת הביניים ממש לא הרבה זמן שובב מדי ללמד אחר השיעור זה בטח, ולעודד רגש של פרטיות פעם אחת על ידי הבנים ובין בקרב הבנות, שמשקפת את האישיות והוא לא את אותו הגופניות. בואו נסלק מהדרך אחר המכנסיים היותר מהמחיר הריאלי צמודים, את אותם החצאיות היותר מהמדה קצרות, את אותו החולצות היותר מהראוי פרובוקטיביות, באופן זה שהיופי הנכון כשיר לזרוח ולאפשר לזאטוטים להתרכז בלימודים.




Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one